רש"י על זבחים קי״א ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים קי״א ב:י״ז
17 לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת. שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בִּפְנִים – פָּטוּר. שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ – חַיָּיב. אַחַת בִּפְנִים וְאַחַת בַּחוּץ – פָּטוּר. אַחַת בַּחוּץ וְאַחַת בִּפְנִים – חַיָּיב עַל הַחִיצוֹנָה, וְהַפְּנִימִית מְכַפֶּרֶת.
פירוש רש"י על זבחים קי״א ב:י״ז
17 למה הדבר דומה - בגמרא מפרש למה לי לדמויינהו ומאי גמרי מהדדי:
18 שתיהן בחוץ חייב - על כל אחת ואחת דבשעת שחיטה כל אחת היתה ראויה לפנים:
19 אחת בפנים והשניה בחוץ פטור - דהויא לה חטאת שכיפרו בעליה ולמיתה אזלא ואינה מתקבלת בפנים:
20 חייב על החיצונה - דהא חזיא לפנים דאיזו מהן שירצה יקריב:
21 והפנימית מכפרת - על הבעלים: